סביבתון

אנו שמחים לשתף אתכם בגיליון הראשון של הסביבתון תשע"ט – עלון המרכז הודעות ומידע עדכני ושימושי שיכול לסייע לכם בהוראת המקצוע בכיתה ומחוצה לה.

ההרשמה לתחרות חוקרים סביבה בעיצומה !

בית ספר שישתתף בתחרות חוקרים סביבה, וישלח עבודה ו/או סרטון לתחרות, יהיה פטור מבקרה על ההערכה הפנימית.

הזדרזו להירשם, ההרשמה עד סוף נובמבר, 2018 בקישור

פרטים על התחרות בקישור

תחרות פרס המים של שטוקהולם לנוער בישראל לשנת תשע"ט יוצאת לדרך!

להזכירכם, גםהשנה מתקיימת תחרות "פרס המים של שטוקהולם 2019" לבני נוער הכותבים עבודות מחקר בתחומי דעת שונים בנושא "המים ושימורם" תוך התייחסות להיבטים שונים – מדעי, חברתי, היסטורי, אמנותי.

התחרות נערכת בארץ בחסות ובארגון הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב. הזוכים בתחרות הארצית נשלחים לייצג את ישראל בתחרות בינלאומית הנערכת מידי שנה בשטוקהולם, בחסות בית המלוכה השבדי.

אם התלמידים שלכם מבצעים עבודות מחקר שעוסקות בנושא המים ושימורם, ניתן לשלוח אותן להתמודד בתחרות זו.

מועד סופי להגשת המועמדות – 28 בפברואר, מועד סופי להגשת המחקר הכתוב – 31 במרץ

מידע נוסף תמצאו בקישור

בהצלחה...

השתלמויות מקוונות

השנה אנו פותחים בימים הקרובים שתי השתלמויות מקוונות במדעי הסביבה.

פדגוגיה בעידן החדש ב' – יישומים מתקדמים בהוראת מדעי הסביבה, פרטים וקישור להרשמה

שילוב סרטונים בחינוך- פרטים וקישור להרשמה

השתלמות הערכה פנימית למורים חדשים

מדעי הסביבה הוא תחום חדשני, המתעדכן כל העת ומקצוע הדורש ידע אינטרדיסציפלינרי. כל שנה מצטרפים אלינו מורים חדשים למדעי הסביבה, לכן על ההצורך לפתוח השתלמות מיוחדת לתמוך במורים החדשים בדגש ההערכה הפנימית שמהווה 40% במדעי הסביבה, בהשתלמות זו המפגשים יתמקדו בהכרות עם תכנית הלימודים במדעי הסביבה, הכרות עם אתר המפמ"ר וההערכה הפנימית. ההערכה הפנימית במדעי הסביבה מורכבת מעבודת חקר "אקוטופ" שבה יודגשו מיומנויות החקר, איסוף מידע, עיבודו והצגתו וכן מיומנויות עבודה במעבדה ובסביבה, ומסיורים בסביבות שונות במסגרת "הסדנה הסביבתית". בחודש אוקטובר התקיים המפגש הראשון בהשתלמות בתיכון הגליל בנצרת. המפגש התמקד בתכנית הלימודים במדעי הסביבה, מושגים חוצי נושאים ושאלות עמ"ר שמעודדים חשיבה מסדר גבוה. המורים השתתפו בחידון Quizizz שבנוי ממושגים חוצי נושאים, כאשר כל משתתף יכול להתקדם לפי הקצב שלו. והמנחה יכול לעקוב אחר מצב הכיתה באמצעות מסך המציג בפניו את מספר התשובות הנכונות / שגויות שענו המשתתפים. אבל הוא לא שולט בקצב התקדמות החידון – כאשר משתתף ענה על שאלה או שתם הזמן שהוקצה לה – הוא מיד מועבר לשאלה הבאה. החידון הפך את המפגש לתחרותי וחווייתי למורים.

ההשתלמות המחוזית - סביבה חוקרת

נפתחה ההשתלמות שתתמקד השנה בהצגת דרכי הוראה והערכה, תכנים פדגוגיים, ניתוח תוצאות בחינות הבגרות, ניתוח המאמר שבבחינת הבגרות, שאלות אינטגרטיביות בבחינות הבגרות ושאלות עמ"ר (ערכים, מעורבות ורלוונטיות), ועוד... מפגש הפתיחה של ההשתלמות באזור הצפון התקייםבתיכון גבעת פוריידיס, מפגש זההתחיל בהצגת העדכונים לפתיחת השנה, תחרויות, כנסים וימי עיון בשנת תשע"ט בנוסף להצגת תוצאות בחינות הבגרות וניתוחן. מפגשי פתיחה נוספים התקיימו בתיכון חקלאי ימה במרכז, ובתיכון דרכא בגין בגדרה.

בתי ספר חדשים שהתחילו השנה בלימודי מדעי הסביבה

1.תיכון באר טוביה

2. תיכון עירוני ל"ג יפו

3. תיכון שעב

4. תיכון אלמל , סח'נין

5. תיכון מקיף דאראלחכמה, לוד

6. תיכון עתיד אלאהליה, א. א פחם

7. תיכון אקסלנס, ירושלים

אנו שמחים לפתוח את פעילות המרכז בארצי של המורים למדעי הסביבה לתשע"ט ולבשר הן על התוצרים שהופקו בשנה שעברה והן על החידושים והתכניות לשנה זו. מזמינים אתכם להשתמש בחומרים שפותחו ולקחת חלק בפעילויות השונות.

סוף סוף, גם למדעי הסביבה יש ניתוח מלא ומפורט של תשובות למבחני הבגרות, עם התייחסות לתפיסות שגויות והצעה לתשובות מלאות ומפורטות, כולל שאלות עמ"ר. אנו מזמינים אתכם להשתמש בחוברת על מנת ללמד את התלמידים כיצד לענות על השאלות במבחני הבגרות וללמוד מתוך התשובות המפורטות:ניתוח שאלות ותשובות מסוגים שונים.

בשנה שעברה הושם דגש על פיתוח יחידות הוראה אינטגרטיביות המשלבות מספר תחומי דעת ומציעות למורים פעילות לימודית חוויתית בנושאים שונים – עקרון הזהירות המונעת, החמצת האוקיינוסים, NIMBY ואקלים קיצון. כל הפעילויות לתלמידים תורגמו גם לערבית: יחידות הוראה אינטגרטיביות במדעי הסביבה ; אקלים קיצון - הצעה לפעילות אינטגרטיבית . מוזמנים להשתמש ונשמח לקבל הערות והצעות בעקבות ההתנסות שלכם.

שני מאמרים מעובדים חדשים נוספו לאתר "אקולוגיה בסביבה מתוקשבת" יחד עם פעילויות מתוקשבות: חיזוי בולענים מהחלל על תופעת הבולענים בים המלח ו- זליגת חומרי הדברה משדות חקלאיים והשפעתם על דבורי הדבש. המאמרים והפעילויות תורגמו ומופיעים גם באתר בערבית. המדריך למורה נמצא בפורום הסגור.

השנה, אנחנו מעוניינים לתקן, להוסיף ולחדש את הפעילויות באתר למאמרים שכבר פותחו ולכן אנו צריכים את העזרה שלכם! אנא שלחו לנו הצעות ורעיונות לאור התנסות שלכם באתר – האם הפעילות התאימה לרמת התלמידים? הייתה מגוונת ומעניינת? נשמח אם תענו לסקר ואנו נתקן את הנדרש על פי המלצותיכם: סקר למורים בנושא האתר "אקולוגיה בסביבה מתוקשבת"

השתלמויות מרכז מורים

בשנה זו, יקדם המרכז הארצי למורי מדעי הסביבה, שלוש השתלמויות מורים ושתי קהילות

אנו מזמינים אתכם להרשם! ההשתלמויות ייפתחו בסוף החודש.

פרטים להלן:

קהילת מורים למדעי הסביבה, בבית ברל / בטכניון –קישור להרשמה

עדכון ידע מדעי - מסלול ללא ציון – קישור להרשמה
מסלול עם ציון – קישור להרשמה

פיתוח חידות סביבתיות (בהשראת חדרי בריחה וקופסאות בריחה) - קישור להרשמה

ביום שני, כ"ז בחשון תשע"ט השתתפו תלמידי תיכון עמל טירה, ביום עיון המיועד בעיקר לתלמידי מגמת מדעי הסביבה, זה דן בזיהוי סוגי זיהום בסביבה הימית ובהשפעתם על הסביבה במכון לחקר ימים ואגמים בחיפה.

היום נפתח בהרצאה שעל זיהומים סביבתיים ממקורות שונים, הזיהום בנחל קישון לאורך השנים ודרכי ההתמודדות עם הזיהום בים התיכון. לאחר מכן התלמידים התחלקו לקבוצות, קבוצה יצאה לסיור בחוף הים שצמוד למכון, בדגש על השפעת סוגי מזהמים שונים בסביבה על האורגניזמים החיים בחוף. קבוצה שניה נכנסה למעבדות וביצעה ניסויים על השפעת זיהומים שונים על מצבן של אלמוגים ובדיקת פעילות הפוליפים באלמוגים, בנוסף לבדיקת השפעת הזיהומים ממקורות שונים על מצבן של האצות.

היום היה מלמד וחוויתי והתלמידים נהנו מאד.

סוגיות סביבתיות הן עניין שבשגרה, ופעמים רבות אנו נתקלים בהן במדיה התקשורתית. מעבר לרצון להשאיר את תלמידינו מעודכנים ולהישאר בעצמנו רלוונטיים, עיסוק בסוגיות סביבתיות אקטואליות בכיתה מהווה מצע פורה ללמידה משמעותית. בכל סביבתון נביא לכם רעיון לפעילות של למידה משמעותית בכיתה, על רקע של סוגיה סביבתית. כל פעילות תהיה מבוססת על אסטרטגיית הוראה המכוונת ללמידה משמעותית. בנוסף, נביא רעיונות לכלים מקוונים, אשר יכולים לשמש בפעילות המוצעת. והפעם דיון במשבר המים בנחלי הצפון דרך הכרת מחלת העכברת. למידה שיתופית והכנת תוצר בכלי לוח מודעות - linoit.

אסטרטגיית הוראה - למידה שיתופית

למידה שיתופית היא תהליך למידה דמוקרטי המתבצע בקבוצות קטנות, אשר מבוסס על יחסי גומלין והידברות בין הלומדים לבין עצמם. הלמידה השיתופית מושתתת על שתי הנחות יסוד: א. למידה משמעותית היא למידה עצמית. ב. אדם לומד איך ללמוד כשהוא שותף מלא לתהליך הלמידה.

הלמידה השיתופית מאפשרת לתלמידים לעזור זה לזה, להחליף דעות, לחלוק מידע ורעיונות בכל הנוגע ללימודיהם, להעלות נקודות ראות מגוונות, לשתף פעולה ביצירת סיכום למידתם ולעצב יחסים בין־אישיים בקבוצה. מקור: למידה שיתופית היא היפוכה של הלמידה הפרונטלית. לקריאה נוספת: שיתוף מהו?

כלים מקוונים תומכי פעילות

שילוב של כלים מקוונים בהוראה הוא דבר מקובל כיום. שימוש מושכל בכלים מקוונים בכיתה מסייע בבניית תהליכי לימוד, בפיתוח אינטראקציה מפרה בין מורים לתלמידים ובין תלמידים לעצמם וכן בקידום מיומנויות המאה ה 21. בהמשך לכל פעילות שתתפרסם כאן, ניתן גם מספר רעיונות לשילוב של כלים כאלה באותה פעילות.

סביבות עבודה חדשניות ומקוונות, מזמנות אינטראקציות לימודיות וחברתיות ומאפשרות איסוף ושיתוף של ידע בהיקף נרחב. אולם, ההתנהלות במרחבים הדיגיטליים דורשת פיתוח כישורים שיתופיים ויכולת למנף את העבודה השיתופית לקידום רעיונות ומיזמים שונים.

בפעילות זו מוצע לעבוד בסביבת עבודה שיתופית דמוית לוח מודעות -linoit. בלוח זה ניתן לרשום פתקים, לצרף קישורים, להוסיף תמונות וסרטונים ועוד.קישור לאתרlinoit - סרטון הדרכה. בשלב ראשוני הרשמו באתר ופתחו לוח בשם מחלת העכברת, שתוכלו לשתף עם התלמידים.

סוגיה סביבתית אקטואלית – מחלת העכברת בנחלי הגולן / התייבשות הנחלים ומקורות המים

באמצע הקיץ, בשלהי החופש הגדול ושיא עונת התיירות בגולן, התבשרנו על סגירת נחלים (זוויתן, זאכי, יהודייה, בריכת המשושים, ג'ילבון, פארק הירדן והמג'רסה) שהיו חשודים כמזוהמים וגרמו ככל הנראה, להתפרצות מחלת העכברת. בשבועות אלו אותרו כמה עשרות חולים שנדבקו במחלה אשר נגרמת כתוצאה מחשיפה לחיידק לפטוספירה(Leptospira) . החיידק מגיע למים משתן של חיות הנושאות את החיידק – ייתכן ומדובר בשתן של בקר הרועה במעיינות, של סוסים או של חיות בר.

ניתן להידבק בחיידקמתוך מגע במים - החיידקים שבמים יכולים לחדור לגוף דרך חתכים קטנים בעור או דרך מערכת הנשימה. לאחר החשיפה ישנה תקופת דגירה של כמה ימים עד חודש, ורק אז מופיעים תסמיני המחלה. למחלה תסמינים רבים כמו חום גבוה, בחילות, שלשולים, כאבי ראש ושרירים, הדומים למחלת השפעת.ניתן לטפל במחלה באנטיביוטיקה פשוטה. בהיעדר טיפול, המחלה עלולה לגרום לדלקת קרום המוח, לדלקת ריאות, לדלקת כבד ואף למוות.

התפרצות מחלת העכברת היא ככל הנראה תוצאה של זרימות נמוכות מאוד בנחלים שמצמצמות את תחלופת המים בנחלים ומאפשרות להפרשות בעלי חיים המכילות את החיידק להצטבר במקורות המים ולהעלות בהם את ריכוז החיידקים, מה שמעלה גם את סיכויי ההידבקות במחלה. על פי נתוני השירות המטאורולוגי חורף 2017-18 היה יבש מהרגיל באזור אצבע הגליל ובצפון הגולן. הצטברות של חמש שנים שחונות, יחד עם גידול מתמיד באוכלוסייה ועליה בצריכת המים, הובילו להידלדלות מקורות המים בצפון ולזרימות חלשות במיוחד בנחלי הגולן ובמקורות הירדן.

למניעת ההידבקות רשות הטבע והגנים סגרה את הכניסה לנחלים המזוהמים והוחלט על נקיטת מספר פעולות מיידיות: הסדרת מקורות השתייה ושטחי המרעה של הבקר וגידור מעיינות על מנת למנוע גישה של בקר למקורות המים; הזרמת מים על ידי רשות המים למעיינות; הסדרה של נושא הבקר וחזירי הבר החופשיים שמעבירים את המחלה; חיסון עדרים נגועים; פעילות לשיפור רמת התברואה על ידי הרשויות המקומיות.

הנזק שנגרם לתיירות בגליל ובגולן הוערך בכ-20 מליון ₪ עקב ביטול הזמנות לינה, ביקורים באתרים ושרותים כגון מזון, הדרכה, תדלוק ושירותי תיירות אחרים.

בעיית התייבשות מקורות המים בצפון אינה חדשה אלא תהליך מתמשך המושפע מהבצורת ומקידוחים ושאיבות של המים לשימושים שונים. לקריאה נוספת על משבר המים בצפון והפתרונות השונים:

אתר החברה להגנת הטבע

כתבה בערוץ כאן, מרץ 2017 - על משבר המים בצפון


*התמונה לקוחה מתוך הכתבה שפורסמה באתר https://news.walla.co.il/item/3182483

הפעילות בכיתה

הפעילות כוללת שלושה שלבים:

א. איסוף מידע ובניית לוח שיתופי על מחלת העכברת

ב. הצגת המידע שנאסף להבנה עמוקה של התופעה

ג. דיון במצב משבר המים בצפון והצעת פתרונות לבעיה

חלק א: שאלו את התלמידים האם בקרו לאחרונה בנחלי הצפון ומה זוכרים מהטיול? האם שמעו על מחלת העכברת שפקדה את נחלי הגולן בקיץ האחרון ומה הם יודעים לספר עליה? הסבירו ברצוננו לדבר על משבר המים בצפון ובשלב הראשון ברצוננו להכיר לעומק את המקרה והמחלה ובשלב השני נדון בפתרונות ארוכי הטווח.

בקשו מהתלמידים להתחלק לחמש קבוצות כאשר כל קבוצה צריכה ללמוד היבט אחר של המחלה מתוך המקורות המצורפים בהמשך ו/או שיטוט ברשת. עליהם לאתר מידע מתאים, תמונות וסרטונים וליצור בצורה שיתופית לוח מודעות המספר על המחלה. הנושאים לקבוצות:

1. גורמי המחלה – על התלמידים להסביר מה גורם למחלה ולזיהום של הנחל. שימו לב שייתכנו מספר גורמים והדעות חלוקות אם הגורם הוא הפרשות של בקר (מרעה) או של חזירי בר. האם התופעה קשורה להתחממות הגלובלית? לבצורת?

2. מאפייני המחלה ותסמינים – על התלמידים להסביר איך מזהים את המחלה, איך נדבקים,מה התרופה למחלה וכו'

3. המגיפה של קיץ 2018 – על התלמידים לספר היכן היו מוקדי הזיהום (אפשר לצרף מפה), כמה אנשים נדבקו, מה נעשה בישראל וכו'

4. ההשלכות של העכברת– על התלמידים לספר על השפעת הזיהום על הנחלים, הפגיעה בתיירות ותוצאות נוספות

5. הפתרונות לעכברת - על התלמידים לכתוב מה הפתרונות האפשריים וכיצד ניתן למנוע את זיהום הנחל והתפרצות המגיפה.

חלק ב: לאחר שהלוח השיתופי מוכן, נבקש מכל קבוצה להציג בקצרה את הנושא בו התמקדה, על מנת שכל שאר התלמידים יוכלו להכיר לעומק את ההיבטים השונים. ניתן לבקש מהקבוצות האחרות להיות פעילים בזמן ההצגה – לשאול שאלות, להוסיף מידע שקראו וכו'.

חלק ג: בשלב הבא, נשאל את התלמידים מה למעשה הסיבה המרכזית להתפרצות המחלה? נדון בתופעה של הצטמצמות מקורות המים והתייבשות הנחלים בצפון והקשר בינה להתפרצות המחלה.

נשאל את התלמידים כיצד הם ממליצים למדינת ישראל לפתור את בעיית מחסור המים והתייבשות הנחלים. הפתרונות השונים מעלים דילמות בהן ניתן לדון למשל:

החקלאות היא גורם מרכזי המשפיע על מצב המים. ידוע כי יש כוונה להרחיב את החקלאותבגליל ובגולן ולהקים עוד מאגרי מים במעלה הנחלים בגולן לתפיסת המים להשקייה– האם לדעתם יש לעצור את הרחבת החקלאות בגליל ובגולן? האם יש למנוע את הקמת המאגרים?

ניתן להקים מאגרי מים במורד הנחלים, לאחר שהמים זרמו בהם ולא במעלה שלהם. אולם אז, יהיה צורך להעלות את המים לשטחי החקלאות בגולן ע"י משאבות. תהליך זה הינו יקר בשל עלות האנרגיה הנדרשת – האם עלינו לשלם את מחיר האנרגיה לטובת שיקום הנחלים?

הקמת מתקן התפלה בגליל מערבי עשוי לסייע בהזרמת מים לצפון וכתוצאה מכך ירד הלחץ על שימוש במים הטבעיים. אולם, תושבי הגליל המערבי מתנגדים להקמת מתקן בשטחם וכתוצאה מכך הקמתו מתעכבת שנים רבות – האם יש לכפות הקמת המתקן?

בנוסף, נבקש מהתלמידים שיחוו דעתם - האם יש להם כתלמידים, יכולת השפעה על הנושא? בקשו מהם להציע פתרונות הנוגעים להתנהגות האישית שלהם בחיסכון במים, כגון צמצום מקלחות, סגירת הברזים, טיפול בדליפות ועוד.האמנם חיסכון במים בבתים ישפיע על החזרת המים לטבע?

מקורות מידע על העכברת

עכברת באתר משרד הבריאות

עכברת באתר רשות הטבע והגנים

כתבה באתר Ynet, 19.8.2018 - משרד הבריאות: אלו הצעדים למיגור העכברת, המצב תחת שליטה

כתבה באתר וואלה 21.8.2018 - ללא חשש עכברת: שר החקלאות שכשך רגליו - וקרא למטיילים לחזור לגולן

לא נעים להכיר – עכברת – מכון דוידסון

סכנה ברורה ומוחשית - מה הקשר בין עכברת לשינוי האקלים? כתבה באתר זווית

כותבת ועורכת תוכן: נירית לביא אלון ושני צור

נשמח לקבל מקהל המורים למדעי הסביבה רעיונות לפעילויות, סיכומים, מצגות, מאמרים וכל חומר מקצועי אחר אשר יכול לתרום להוראת מדעי הסביבה.
את התכנים ניתן לשלוח למייל sani.zur@gmail.com