חיברות-סוציאליזציה
**מושג חוצה זירות**
הגדרה לתלמיד
תהליך שנמשך כל החיים ובמהלכו הפרט לומד את הנורמות, הערכים, המוסכמות וההתנהגויות אשר יהפכו אותו לחלק מן החברה ויעזרו לו לפעול בתוכה בהצלחה
הסביבה באמצעות גורמים שונים שנקראים "סוכני חִבְרוּת" כמו הורים, בית הספר, קבוצת השווים, צבא, מסגרות עבודה, מלמדת את הפרט מה נורמטיבי ומה חריג, על ידי למידה וחיקוי ועל ידי חיזוקים חיוביים או סנקציות שליליות
אמצעי התקשורת, הם סוכן החברות הקבוע והיציב מכולם, המלווה את האדם מינקות ועד לזקנה
בעוד שהחברה מתגמלת את הפרט על התנהגות נורמטיבית על ידי הערכה, כבוד וחיבה ומענישה כשהוא אינו נוהג על פי המצופה על ידי דחייה, בידוד ואף חרם, התקשורת לא מענישה אלא מטמיעה את הנורמות המצופות בהנאה וחזרתיות
דוגמאות
זהות - בערוצים ייעודיים לילדים בגילאים השונים, אפשר ללמוד באופן ישיר על החברה (תכניות מיוחדות לחגים ללמד את הזהות הלאומית ותכניות דידקטיות על התנהגות ומה ראוי ומותר ומה אסור ולא מקובל)
מראה חיצוני - ילדים לומדים כיצד נראה אדם "אידיאלי" כמו מנחה או דוגמנית, כיצד כדאי להתלבש או להיראות, מה כדאי לעשות וכן הלאה. החברה מלמדת אותנו לקבל את השונה ושכולנו שווים, אבל המנחים והמנחות נראים כולם אותו הדבר (לבנים, רזים, לבושים באופן דומה) - הפרט מקבל מהתקשורת מסר שונה
מגדר/ג'נדר - התקשורת מלמדת אותנו מה זה אומר להיות אישה או גבר דרך פרסומות, חדשות, ריאליטי, מוסיקה, קליפים – מהי אישה, מהי אישה אידיאלית, מהי אישה חזקה ומהו גבר ראוי ומה צריך להיות גבר
נושאים שהם "טאבו" ושקשה לדבר עליהם באופן גלוי, כמו יחסי מין הוא נושא שרבים לומדים מהתקשורת
מושג חוצה זירות - תהליך החברות נעשה על ידי התקשורת (שהיא סוכן חברות משמעותי) בכל הזירות והתחומים: טקסטים חדשותיים, פרסומות, שידורי ספורט, תוכניות ריאליטי, טקסטים ויזואליים ועוד. בכל אחד מהטקסטים התקשורת מלמדת אותנו כיצד ראוי להיות חלק מהחברה בתוכה אנחנו חיים. כדאי לשאול למשל באיזו מידה בתהליך החברות אנחנו למדים להיות חלק מהחברה המקומית (ישראלית) ובאיזו מידה התקשורת עושה חיברות אמריקאי/מערבי/גלובלי
הרחבה למורה ומקורות מידע נוספים:
תהליך החיברות מתבצע דרך "סוכני חברות" שונים, כל אחד מלמד את הפרט ומתווך בינו לבין המציאות/החברה. מקובל לראות כמה סוכני חברות שכל אחד מהם דומיננטי בשלב מסוים של החיים. סוכני חיברות שונים פועלים יחד ולעיתים בו-זמנית
המשפחה (בעיקר ההורים) – משמעותי ביותר בעיקר בשנים הראשונות לחיים
בית הספר – דומיננטי בגילאי בית הספר היסודי בעיקר (חינוך לחגים, ללאומיות, כללי התנהגות בחברה)
חברת השווים (החברים) – דומיננטי בעיקר בגיל ההתבגרות. כחלק מהמרד בהורים (שכבר "לא יודעים כלום") עולה תפקיד החברים שמהם הוא לומד כללי התנהגות (למשל אופנה, נראות, חיזור, סגנון דיבור)
מקום עבודה – בגילאים מבוגרים יותר
התקשורת - התקשורת נחשבת סוכן חברות משמעותי ביותר, בין השאר מפני שהיא היחידה שמלווה את הפרט מהשנים הראשונות ממש ועד לימיו האחרונים. לאורך כל החיים. יש לה תפקיד משמעותי מגיל אפס - תינוקות נחשפים לתקשורת של ההורים וגם הורים מתאימים את התקשורת לילדים. כך הפרט לומד מגיל מאוד צעיר ובלי קשר לתכנים, שהתקשורת היא מרכזית, כוחה של התקשורת כסוכן חיברות מרכזי קשור בעובדה שהיא לא נתפסת כ"מחנכת" ישירה אלא באופן עקיף דרך הנאה וחווייה ולכן הצרכנים שלה לא מפעילים "פילטרים" של התנגדות לתוכן שהיא מציעה וכך ההשפעה שלה איטית ותת הכרתית ומשמעותית יותר מסוכן חיברות שעלול לעורר התנגדות מעצם היותו גורם מחנך ישיר
לא כל הסוכנים מלמדים את אותם הדברים ובאותו הכיוון ולעיתים יש ביניהם התנגשות - הפרט בוחר, לפי ההקשר (תקופה, גיל), לאיזה סוכן יהיה תפקיד משמעותי יותר. למשל, בגיל ההתבגרות לומדים יותר מהחברים ופחות מההורים
שאלות שכדאי לשאול בהקשר הזה
אחריות התקשורת לחברה ולתרבות – אם היא סוכן חיברות מרכזי, האם יש לה אחריות כלשהי, מי בתקשורת אחראי על עיצוב החברה שלנו? כיצד זה נעשה? בהקשר של ילדים, מי מפקח על ערוצי הילדים
גלובליזציה – בעידן של תקשורת עולמית, רשתות חברתיות ואינטרנט וגם בטלוויזיה חלק ניכר מהתכנים מיובאים – האם לתקשורת תפקיד מכריע בהעצמת האימפריאליזם האמריקאי? בתהליך הגלובליזציה