סביבתון

אנו שמחים לשתף אתכם בגיליון יולי 2020 של הסביבתון תש"ף – עלון המרכז

הודעות ומידע עדכני ושימושי שיכול לסייע לכם בהוראת המקצוע בכיתה ומחוצה לה.

שנה מאתגרת הסתיימה בצל הקורונה, התלמידים והמורים התמודדו עם אתגרים חדשים במרחב הדיגיטלי. ונחשפו לטכנולוגיות ודרכי למידה חדשות. תפקיד המורה הפך להיות עוד יותר מאתגר. להמשיך בלמידה ולתת מענה לתלמידים מתקשים, לגייס מוטיבציה ללמידה מרחוק, לשמור על הקשר עם התלמידים, לוודא שהתלמידים ממשיכים ללמוד, להתקדם ולהתפתח מבחינת הידע, ורכישת מיומנויות של ניהול למידה עצמאית ואוריינות דיגיטלית, להכין משימות לימודיות לביצוע מרחוק, מבחנים מקוונים ועוד.

זו ההזדמנות להגיד תודה ענקית לכל המורים על המסירות העצומה, על העבודה הקשה במהלך השנה בכלל ובמשבר הקורונה בפרט.

חוקרים סביבה 9

ביום שלישי, כ"ד בסיוון התש"ף, 16 ביוני 2020 התקיים שלב הגמר בתחרות חוקרים סביבה 9. חוקרים סביבה הוא פרויקט תחרותי של הפיקוח על הוראת מדעי הסביבה במשרד החינוך בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, המיועד לתלמידי מגמת מדעי הסביבה בכל הארץ. חוקרים סביבה מתקיים מדי שנה בחודש אפריל, החודש שבו מציינים ברחבי העולם יום כדור הארץ ב 22 באפריל. אולם השנה בגלל מגפת הקורונה הכנס היה מקוון.

הפרויקט של חוקרים סביבה כולל שלוש קטיגוריות, הקטגוריה הראשית והחשובה בתחרות היא תחרות עבודות חקר.במסגרת הפרויקט מוזמנים תלמידי מדעי הסביבה, המבצעים עבודות חקר "אקוטופ" להגיש את עבודותיהם לשיפוט. תלמידים שעבודותיהם ראויות הוזמנו להשתתף בכנס מקוון ומיוחד, שבו הציגו את עבודות האקוטופ בעזרת כרזה, המפרטות את נושא המחקר, שלבי העבודה והמסקנות לצוות שופטים.

עבודות שנכתבו על ידי יותר מתלמיד אחד תוכלנה להיות מוצגות על ידי תלמיד אחד או יותר מהקבוצה.

הכנס חוקרים סביבה 9 בו הוצגו עבודות החקר, צילומים בקטגוריית "חוקרים סביבה בעין המצלמה" ותחרות סרטוני העשייה הסביבתית.

עבודת חקר "אקוטופ" במקום הראשון בעבודת חקר זכה -התיכון לחינוך סביבתי, מדרשת בן גוריון, שדה בוקר בנושא "השפעת סוג הפסולת על תפוקת הביוגז", מנחה ד"ר אורלי גורןתלמידים: תומר קריביןועפרי שוורצמן שמש.

במקום השני מקיף גבעת פוריידיס,בנושא השפעת צורות ממשק שונות (גינה תרבותית מטופחת, שטח טבעי) על פעילותדבורי דבש ודבורי בר בפארק הטבע רמת הנדיב.מנחה ד"ר יעל נבון, רמת הנדיב והמורה בואקני נסרין,תלמידה: ריאן חטיב.

מקום שלישי עם שני בתי ספר - תיכון דרכא רמון גדרה, בנושא השפעתסוג החוף ( מוכרז / לא מוכרז )על כמות וסוג הפסולת בכל אחד מן החופים . מאיר מלכה תלמידים: סהר שואף, דולב שניר ועדו גל. תיכון שוהם בנושא השפעת כמות הדשן על קצב גדילת החסה בשיטה הידרופונית של אמבטיות צפות. המורה אורלי ששון, התלמידים : אבי זמל טל ובר"ז עידו.

תחרות סרטוני העשייה הסביבתית – תחרות סרטונים להצגת העשייה הסביבתית בבתי ספר. במקביל לתחרות עבודות החקר והצילום התקיימה גם תחרות סרטוני העשייה הסביבתית להעלאת המודעות לנושאים סביבתיים ולעודד פעולות ליישום פיתוח בר קיימא.

במקום ראשון ושני זכו שני סרטונים בהובלת המורה המוביל מאיר מלכה , בי"ס דרכא רמון גדרה - "נוסעים ירוק", תלמידים: אהרוני דור, שרעבי מאיה וגמבש גל. והסרטון השני "טובעים בים של פלסטיק ", תלמידים: פנחס טל,סביון רון,שם טוב יעל וגויכמןבר

מקום שלישי-"גינה אקולוגית", תיכון דרכא ג'וליס, מורהריהאם כבישי פלאח תלמידים: ק'טיש לינדה וחשאן שירין.

תערוכת כל הכרזות בקישור https://www.emaze.com/@AOZQFCQCF/--9

"חוקרים סביבה בעין המצלמה". נושא הצילום השנה היה: "חשוב עולמי ופעל מיקומי".

מקום ראשון זכו שני בתי ספר תיכון רנסנס "אנרגיה מתחדשת בהרמוניה עם הטבע ", מורה: איימן חסונה, תלמידה: בודירירפיף.

ותיכון דרכאגוליס, "תחבורה מקיימת בסביבת הים", המורה ריהאם כישי פאלח , תלמידה אבו חליל לנא.

מקום שני –"לנצח את המדבר", תיכון עמל ע"ש א. קאסם טירה, מורה רובא נאסר, תלמידה : נסור מאי

מקום שלישי-"חשיבה מסנוורת", מקיף אשדוד, מורה מובילה אורלי מינדרגיו , תלמיד: בן סימון לני

כל הכרזות, התמונות והסרטונים בסרטון המסכם של חוקרים סביבה 9

כתבי סביבה צעירים

זוהי תכנית שמטרתה לעודד כתבים צעירים, בגילאי 11 עד 18, לחקור נושאים ובעיות סביבתיות, להציג או להציע פתרונות ולדווח עליהם באמצעים עיתונאיים – כתיבה, צילום או וידאו.

ההגשה לתחרות יכולה להיות בעברית, בערבית או באנגלית, לבחירת המורה והתלמידים

השנה תלמידי מגמת מדעי הסביבה בתיכון דרכא רמון בגדרה זכו ובגדול בתחרות הארצית של כתבי סביבה צעירים בשתי קטגוריות לקבוצת גילאים 15-18

מקום ראשון- 'לא על הלחם לבדו'. מאת: קריטי הדר, אגם פרויליך, רוני פארי וגלעד רוני. ביה"ס דרכא רמון, גדרה. ישלחלתחרות הבין לאומית של YRE
קישור לכתבה: לא על הלחם לבדו יחיה האדם

ראוי לציון- 'טובעים בים של פסולת'. מאת: טל פנחס, רון סביון, יעל שם טוב, בר גויכמן. ביה"ס דרכא רמון, גדרה.
קישור לכתבה: טובעים בים של פסולת

בקטגורית הסרטונים : קבוצת גילאים 15-18

מקום ראשון- 'נוסעים ירוק'. מאת: , מאיה שרעבי, גל גמבש, דור אהרוני. , פלג משה - ביה"ס דרכא רמון, גדרה. ישלח לתחרות הבין לאומית של YRE
קישור לסרטון: נוסעים ירוק

מקום שלישי- 'טובעים בים של פלסטיק'. מאת: טל פנחס, רון סביון, יעל שם טוב, בר גויכמן. ביה"ס דרכא רמון, גדרה.
קישור לסרטון: טובעים בים של פלסטיק

ברכות לתלמידים הזוכים ולמורה המוביל מאיר מלכה

הכנס הארצי השנתי למורי מדעי הסביבה " היום שאחרי הקורונה" התקיים באופן מקוון ביום ראשון, כ"ט בסיוון תש"ף, בסוף מושב הפתיחה הוענקו תעודות הערכה לשלושה מורות מצטיינות.

1. ענת בן פזיאלרון, בית ספר דמוקרטי לב השרון.

2. איאתאסתיתי, תיכון הגליל, נצרת.

3. ראבעה גבארין, רב תחומי עמל תל שבע א'.

אנו רוצה להודות לגדיר זועבי על הצגת הלמידה המקוונת באמצעות google classroom.

ואריק הר זאב על ניצול הסביבה הקרובה ללמידה מרחוק.

ברכות למורות המצטיינות, חופשה נעימה לכל המורות והמורים והמון בריאות.

סאמיה אבו חיט

מפמ"ר מדעי הסביבה

סיכום הכנס הארצי

ניתן לצפות בהקלטת הכנס שהתקיים ב21.6 כאן.לצערנו הרב, עקב תקלה טכנית, לא הוקלטו חלק מהרצאות המומחים ולכן ניתן לצפות רק בפתיחה ובמושב האחרון.

לבקשתכם – נתונים מתוך הרצאתה של ד"ר אפרת אלימלך בנושא צריכה בימי הקורונה ניתן למצוא כאן. הדוח המלא של ד"ר עדו לוי על עבודה מרחוק נמצא כאן. קישור למצגת על דמות הבוגר שהוצגה ע"י ד"ר גלמור קשת.

מצגת חוקרים סביבה עם תוצאות הזוכים –כאן.

להלן הקישור ללוח השיתופי שבו התובנות שלכם לגבי השאלה: משבר הקורונה לימד שאפשר לעשות שינוי גדול בזמן קצר - האם ניתן ליצור שינויים דומים לטובת הסביבה? כיצד?

תודה לכל 80 המשיבים לטופס המשוב. ההרצאות קיבלו ציונים גבוהים (4-5) ורובכם ציינתם לטובה את הכנס:

· היו נושאים מעניינים שדרשו יותר זמן בהצגה מאחרים אבל בכללי היו נושאים מאוד מעניינים ומעלים השראה ועניין אצל המורים והתלמידים בהמשך

· אהבתי מאוד הקטע בו אנחנו עושים מושבים עם מורים אחרים בין השעות 10:30 עד 11:00 נתן לי מאוד דברים מעניינים

· היה מצוין!! כל הכבוד לכם על ההפקה המרשימה

· הכנס היה מאוד עשיר ומעלה את המוטיבציה לשנה הבאה

· ההרצאות היו מעשירות ומעניינות . שיתוף עם עשייה של תלמידים בשטח ומורים בשטח הוסיף הרבה

לשאלה האם תעדיפו שהכנסים יהיו מקווניםענו 65 –
74% היו בעד כנס מקוון: כן במיוחד כנס סביבתי יותר יעיל וידידותי לסביבה;
23% היו בעד כנס פנים אל פנים: כל הכיף זה המפגש והחומרים והסיורים ושנחזור לשגרה
ו 3% חשבו שכדאי שיהיה כנס מקוון אחת לשנתיים

מאמרים חדשים שעובדו לתלמידים:

מאמרים לא מתוקשבים

· השפעת פסולת נוזלית של בתי בד –עברית | ערבית | הנחיות למורה + תשובון

· שינויים צפויים בטמפרטורת האוויר בערים בישראל - עברית | ערבית | הנחיות למורה + תשובון

· ייבוא גרעינים כמקור לחדירת זרעים–עברית | ערבית | הנחיות למורה + תשובון

מאמרים מתוקשבים (יופיעו באתר אקולוגיה בסביבה מתוקשבת )

· תזונה מקיימת ובטחון תזונתי בישראל–עברית | ערבית | הנחיות למורה + תשובון

· טיפול באזורי חיץ לאש –עברית | ערבית | הנחיות למורה + תשובון

עלונים מקוונים –הסביבתון

לשימושכם הקישורים לעלונים הקודמים שיצאו השנה.

· ינואר 2020 https://www.smore.com/9utmp

·

· פברואר 2020 https://www.smore.com/6txqa

·

· מרץ 2020 https://www.smore.com/mstvr

·

· מאי 2020 https://www.smore.com/h1v9g

·

כל ההצעות לפעילויות בכיתה בנושא סוגיות אקטואליות סביבתיות אוגדו לחוברת שנמצאת כאן :התכנית להעתקת מפעלי מפרץ חיפה לדרום | הנהר הסודי | השפעת הקורונה על הסביבה | חשיבות היציאה לטבע | גילוי מינים חדשים למדע

השתלמות עדכון ידע מדעי

ההשתלמות הסתיימה. תודה לכל המשתתפים. סיכום קצר של ההרצאות והצעות שלכם לפעילות בנושא נמצאים כאן.

עדיין בעבודה...

חומרים נוספים יצורפו בהמשך לתיקייה השיתופית ויישלחו אליכם בהמשך:

· יחידת הוראה בנושא משבר האקלים

· מערך חידות ("חדר בריחה") בנושא קרינה

· מערך חידות ("חדר בריחה") בנושא זיהום אוויר

כל המאמרים והחומרים נמצאים בתיקיה חומרים שפותחו ע"י מרכז המורים תש"ף

לנוחיותכם, מצורף קישור לתיקיה של חומרים שפותחו ע"י מרכז המורים גם בתשע"ט.

מרכז המורים מאחל לכל המורים והתלמידים חופשת קיץ נעימה ומהנה שתאפשר אגירת כוחות לקראת השנה הבאה. בריאות לכולם!

גילוי מינים חדשים למדע

סוגיות סביבתיות הן עניין שבשגרה, ופעמים רבות אנו נתקלים בהן במדיה התקשורתית. מעבר לרצון להשאיר את תלמידינו מעודכנים ולהישאר בעצמנו רלוונטיים, עיסוק בסוגיות סביבתיות אקטואליות בכיתה מהווה מצע פורה ללמידה משמעותית. בכל סביבתון נביא לכם רעיון לפעילות של למידה משמעותית בכיתה, על רקע של סוגיה סביבתית. כל פעילות תהיה מבוססת על אסטרטגיית הוראה המכוונת ללמידה משמעותית. בנוסף, נביא רעיונות לכלים מקוונים, אשר יכולים לשמש בפעילות המוצעת. והפעם –תמיד אנחנו מלמדים על הכחדת מינים בקצב בלתי רגיל, אולם לפעמים קורה גם ההפך – מינים חדשים מתגלים למדע. כך קרה בחודשים האחרונים כשארבעה מינים חדשים התגלו לאחרונה בישראל (אביב 2020). כיצד מגלים מינים חדשים ומה המשמעות של גילוי זה?

אסטרטגיית הוראה – למידה עצמאית והוראה מקוונת

בחלק ממיומנויות המאה ה-21 אנחנו רוצים לפתח בקרב התלמידים שלנו יכולת למידה עצמית. ללמידה העצמית יתרונות רבים – התלמידים יכולים לעבוד בקצב אישי המותאם להם, במקום לבצע משימה בתוך פרק זמן מסוים, הם יכולים לנהל את עצמם כלומדים ולהפחית את העומס על המורה, הם יודעים להציב לעצמם מטרות לימודיות, לזהות את היכולות ואת הקשיים שלהם. הלמידה מרחוק / הוראה מקוונת מעודדת יכולת למידה עצמאית.

בצל המשבר וההשבתה, אנו נאלצים למצוא דרכים יצירתיות להוראה מרחוק – הוראה מקוונת. הוראה זו היא חלק ממגמות הוראה חדשניות מהארץ ומהעולם, הדורשת ליווי ותמיכה ושימוש מושכל בכלים טכנולוגיים מתקדמים בשעורים וביניהם, ליצירת תוכן מקוון, תהליכי הערכה, הצגת תוצרים בשילוב מולטימדיה ועוד.

משרד החינוך פיתח דגמי הוראה דיגטליים מגוונים הכוללים כלים שונים.

מקור וקריאה נוספת: למידה מרחוק, משרד החינוך, הענן החינוכי ; דגמי הוראה דיגיטליים

כלים מקוונים תומכי פעילות

פעילות באמצעות Padlet–פדלט הוא כלי דיגיטלי המשמש בדרך כלל לארגון ועיבוד מידע על גבי לוח שיתופי. ניתן גם להציג בו מידע ולשתף תכנים בצורה חזותית. בפעילות זו הלוח השיתופי הפך לסביבת למידה, בה התלמידים מתקדמים בלמידה עצמאית ממשימה למשימה (לפי מספרי המשימות וכיוון החיצים) וכך לומדים את הנושא הנבחר.

הנחיות להשתמש בכלי ניתן למצוא כאן.

סוגיה סביבתית אקטואלית – גילוי מינים חדשים למדע

רקע

אנחנו שומעים כל הזמן על הכחדת מינים בגלל פעילות האדם – עקב ניצול יתר של קרקע ומים ושינוי שימושי קרקע, בגלל פגיעה בבעלי חיים (צייד, הרעלות), זיהום, מינים פולשים ושינויי אקלים.

אולם, לעיתים יש גם גילויים של מינים חדשים. בעולם ידועים כמיליון וחצי מינים מתוך כארבעה מיליון מינים משוערים. רובם הם פרוקי רגליים נפוצים, שטרם זוהו והם חסרי הגדרה מדעית. יצורים שאיש לא חזה בהם אף פעם הם נדירים יותר, ולרוב נמצאים במצולות הים או בלב היער הטרופי – מקומות שעדיין לא נחקרו כיאות על ידי בני אנוש.

לעיתים קרובות הגילויים מושגים ע"י בדיקות גנטיות - ישנם יצורים השייכים מבחינה ביולוגית למינים שונים, אולם נראים בעינינו כאותו מין, עד שבדיקות גנטיות מוכיחות כי מדובר במינים נבדלים לחלוטין. ולעיתים מדובר בזיהוי מין שאינו מוכר ע"י חובבי טבע או אנשי מקצוע באופן מקרי, כפי שקרה עם ארבעת הצמחים החדשים שהתגלו לאחרונה בישראל.

בפעילות נבין כיצד מגלים מינים חדשים ונעסוק במושגים רלוונטים: טקסונומיה, מינים גרים, מינים פולשים, רשימה אדומה, מגוון ביולוגי.

שלחו לתלמידים את הקישור ללוח השיתופי של מינים חדשים למדע: https://padlet.com/niritlaviealon/79l69r3hyn8fpq51

שימו לב, בלוח זה לא ניתן להוסיף פתקיות או לערוך משום שהוא סגור. העבודה בלוח היא עצמית. בקשו מהתלמידים לכתוב את התשובות שלהם במחברת או לשלוח לכם במייל או בטופס שיתופי שתפתחו לשם כך.

פתיחה:

1. "ההכחדה השישית" - כל הזמן אנו שומעים על בעלי חיים שנכחדים.

צפו בסרטון ורשמו מהן הסיבות להכחדת המינים: https://www.youtube.com/watch?time_continue=7&v=MZ7eYMeH_w8&feature=emb_title.

2. כתבו שמות של צמחים ובעלי חיים שנכחדו מישראל או מהעולם

גוף הפעילות:

3. למרבה השמחה יש גם מינים חדשים שמתגלים למדע - בעשור האחרון נמצאו לא פחות מ-1,375 מינים חדשים של בעלי חיים וצמחים, ולפי הערכות המומחים - יותר מ-90 אחוזים מהמינים שחיים בטבע עדיין לא התגלו בכלל.

צפו בבעלי חיים מפתיעים שהתגלו ב2019 https://news.walla.co.il/item/3329737

4. איך מתגלים מינים חדשים?בעולם ידועים כמיליון וחצי מינים מתוך כארבעה מיליון מינים משוערים. רובם המכריע הם פרוקי רגליים מצויים שלא זוהו עד כה.

ישנם יצורים השייכים מבחינה ביולוגית למינים שונים, אולם נראים בעינינו כאותו מין, עד שבדיקות גנטיות מוכיחות כי מדובר במינים נבדלים לחלוטין.לעיתים מינים מוכרים נחשבים כמין חדש למדע ברגע שהוגדרו מדעית.
החוקרים העוסקים בזיהוי ומיון מיניםנקראים טקסונומים. בעבר הסתמכו הטקסונומים על מאפיינים מורפולוגיים, רבייתיים והתנהגותיים לצורך השוואה, ואילו כיום השיטות הן ברובן ביוכימיות ומסתמכות על השוואת רצפי דנ"א ודגימות תאים.

5. אבל! לא כל המינים החדשים מתגלים באמצעות בדיקות גנטיות - קראו את הכתבה על גלוי שניים מארבעת המינים החדשים שהתגלו בישראל: https://www.davar1.co.il/227604/כיצד הם התגלו?
על פי הכתבה - מה ההבדל בין צמח גר לצמח פולש?

6. עוד מין חדש למדע שהתגלה בסקר בשמורת הטבע בריכת סמר בחדרה.קראו את הכתבה על הסמר הננסי: https://travel.walla.co.il/item/3365229

מהם הגורמים המאיימים על הסמר הננסי?

7. איך בוחרים שמות למינים החדשים?

למי שהכריז על הגילוי המדעי יש הזכות לבחור את השם - סיפור משעשע:
בשנת 2008, כשמדען אמריקני קרא לנחש הקטן בעולם, המוכר בשם נימון ברבדוס בשם מדעי חדש על שם קרלה אשתו (Leptotyphlopscarlae) , כעסו עליו תושבי האי הקריבי. הם טענו בפשטות כי לא יתכן שיבוא אדם זר אל ארצם ויבשר לעולם כי הוא גילה מין חדש של נחש, בשעה שחיה זו מוכרת כמעט לכל המקומיים. האמריקני ענה להם כי הוא מבין את סיבת כעסם, אך בקהילייה המדעית מקובל כי האדם הראשון שמספק תיאור מלא של מין מסוים, הוא גם זה שנחשב מגלהו ורשאי להעניק לו את שמו המדעי.
מקור: https://benhateva.wordpress.com/2006/05/15/19119/

8. כמה שיותר – יותר טוב!
"מגוון עשיר של צמחים ובעלי חיים הוא זה שמאפשר לחיים בכוכב הלכת שלנו לשגשג. קשרי הגומלין בין כל מערכות החיים מספקות חוסן משותף מול משבר האקלים שלנו. כל מין שהתגלה לאחרונה משמש תזכורת חשובה לתפקיד הקריטי שאנו ממלאים בהבנה טובה יותר ושמירה על מערכות אקולוגיות יקרות אלו".

צפו בסרטון על המגוון הביולוגי וכתבו לפחות שלוש סיבות למה חשוב לשמור עליו:https://www.youtube.com/watch?time_continue=84&v=-rNZwfYTI9Q&feature=emb_logo

סיכום:

מהי התשובה הנכונה?

הצמחים החדשים בישראל התגלו:
א. בזכות בדיקות גנטיות
ב. בזכות עירנות של מטיילים וסוקרים
ג. בזכות חיפוש מדויק ומקצועי

הרשימה האדומה היא:
א. רשימה של צמחים פולשים
ב. רשימה של צמחים גרים
ג. רשימה של צמחים בסכנת הכחדה

מהי התשובה הנכונה?

א. קצב גילוי מינים חדשים גבוה מקצב הכחדת מינים
ב. קצב הכחדת מינים גבוה מקצב גילוי מינים חדשים
ג. קצב גילוי מינים חדשים שווה לקצב הכחדת מינים

להלן המלצות לארועים מקוונים בנושאים סביבתיים

כותבת ועורכת תוכן: נירית לביא אלון ושני צור

נשמח לקבל מקהל המורים למדעי הסביבה רעיונות לפעילויות, סיכומים, מצגות, מאמרים וכל חומר מקצועי אחר אשר יכול לתרום להוראת מדעי הסביבה.
את התכנים ניתן לשלוח למייל sani.zur@gmail.com